חדרי קירור למפעלים: מגדירים את התהליך לפני בחירת החדר

מתחילים במפת מוצרים ותנועה לאורך הייצור

סמנו קבלת חומרי גלם, שלבי עיבוד, המתנות ביניים, אריזה, אחסון תוצר מוגמר והעמסה. ליד כל שלב כתבו איזה מוצר מגיע, מי מעביר אותו ומי מאשר את המשכו. הוסיפו תנועה של עובדים, עגלות, אריזות ופסולת, כדי שהחדר החדש לא יתוכנן בנפרד משאר המפעל.

מסלול חומרי הגלם והתוצרים צריך לצמצם מפגשים שעלולים ליצור זיהום צולב. תכנון התנועה וההפרדות נעשה יחד עם הגדרת תנאי המוצר והאריזה, ולא אחרי שממקמים את החדר. [מקור]

לדוגמה, חומר גלם שממתין לעיבוד ותוצר מוגמר שממתין להפצה יכולים להציב שאלות שונות של הפרדה, זיהוי וזמן שהייה. מנהל הייצור ואחראי בטיחות המזון צריכים להגדיר את הדרישות עם המתכנן. גם בפרויקט במשחטה יש להתחיל בתהליך ובדרישות הספציפיים לה, בלי לאמץ מפרט של מפעל אחר.

כאשר תחילת התהליך היא תוצרת המגיעה מהשטח, יש לברר בנפרד את הטיפול הראשוני בה. קבלת תוצרת וקירור ראשוני בחקלאות ובבית אריזה

מקום להחזקת מלאי אינו מגדיר את עבודת הקירור

בהחזקת מלאי, השאלה היא כיצד לשמור מוצר שכבר הגיע לתנאים שהוגדרו לאחסונו. בקירור כחלק מתהליך, צריך להשיג תוצאה בתוך זמן מוגדר עבור כמות מוצר שנכנסת במצב ידוע. מספר העגלות לבדו אינו מתאר את העבודה הזאת.

כאשר קו הייצור כולל גם קירור וגם הקפאה, מגדירים את התוצאה הנדרשת בכל שלב ואת קצב המעבר ביניהם. ציוד שמצליח להחזיק תוצר במצב קבוע אינו בהכרח מסוגל לבצע את שלב הקירור שקדם לו. [מקור]

בקשו להגדיר לכל אצווה מסה, אריזה, מידות טעונות, מצב בכניסה, תוצאה נדרשת וזמן עד למסירה לשלב הבא. כאשר אחד הנתונים אינו ידוע, רשמו מי ימדוד או יאשר אותו. מתכנן הקירור צריך לבדוק את המשימה, והאחראי לתהליך צריך לאשר שהתוצאה אכן מתאימה למוצר.

אם המפעל מוסיף שלב הקפאה, צריך לבחון אותו כתהליך עם כמות וזמן מוגדרים. הבחנות לפני תכנון חדר הקפאה

מתאמים דלתות, שינוע, ניקוי והפרדות

סמנו בכל כניסה ויציאה את כלי השינוע, כיוון ההגעה, גובה המעבר, מקום ההמתנה והאחראי למסירת האצווה. בדקו את מסלול העגלה העמוסה, ולא רק את שטח הרצפה בתוך החדר. תארו גם היכן נשאר ציוד ריק ואיך מפנים גישה לניקוי ולתחזוקה.

להפרדה בין פעילויות יש כמה פתרונות אפשריים: חללים נפרדים, מחיצות, מסלולי תנועה נפרדים או הפרדה בזמן עם ניקוי מתאים. גורמי בטיחות המזון בוחרים את השילוב המתאים לתהליך. תנאי אחסון דומים לבדם אינם מספיקים כדי לאשר שימוש משותף בחדר. [מקור]

הכינו רשימת ממשקים בין קבלנים: מי מספק דלת וסף, מי אחראי לרצפה ולניקוז, מי מחבר בקרה, ומי בודק את התיאום עם הקו הקיים. דרישות ניקוי, חומרים ומניעת זיהום נמסרות בידי הגורם המקצועי האחראי למוצר ולמתקן, ונכנסות למפרט.

מתכננים את ההתקנה ואת הטיפול בהפרעה לייצור

במפעל פעיל, ההצעה צריכה להסביר מה קורה בזמן פירוק, חיבור והרצה. הגדירו חלונות עבודה, אזורים מופרדים, תנועת קבלנים, אחריות למוצרים ומי מאשר מעבר מהמערכת הישנה לחדשה. ציינו מה חייב להמשיך לפעול ומה ניתן לעצור בתיאום.

בתכנון תקלה או הפסקת חשמל, פרטו מה צריך להמשיך לעבוד, מי מקבל התרעה ואיך מטפלים במוצרים עד לחזרה לפעילות. גיבוי לקירור, לבקרה ולהודעה מרחוק הם סעיפים שונים שצריך לזהות בהצעה. [מקור]

שאלו מי מקבל התרעה בזמן שהמפעל סגור, מי רשאי לקבל החלטה ומי מתעד את האירוע. אם נדרש פתרון זמני, הגדירו גם את גבולותיו, הגישה אליו ובדיקתו. תאריך התקנה אינו הבטחה שהמפעל יכול להתחיל לייצר באותו רגע.

מגדירים מה נבדק לפני קבלה והעברה להפעלה

סכמו לפני ההזמנה רשימת בדיקות, תנאי ביצוע, תוצאות נדרשות וזהות המאשר. הפרידו בדיקת התקנה ופעולת הציוד מהוכחה שתהליך מסוים מתאים למוצר. כאשר בדיקה דורשת עומס או תנאי ייצור מוגדרים, כתבו מי מספק אותם ואיך מתעדים חריגה.

בדיקת המסירה צריכה לכלול התקנה ותפקוד של הציוד עם תיעוד התוצאות. אישור הציוד ואישור תהליך הייצור הם תוצרים שונים; הגדירו מי אחראי לכל אחד כדי שסיום עבודת ההתקנה יוכל להתקדם להפעלה מתוכננת. [מקור]

בקשו תיק ציוד, שרטוטים מעודכנים, הגדרות מתועדות שנמסרו בידי בעל המקצוע, הדרכת עובדים ורשימת ליקויים פתוחים. הגדירו מי אחראי לטיפול בהם, מתי נדרשת בדיקה חוזרת ומהי האחריות לאחר המסירה. תוכנית תחזוקה ודוחות לאחר ההקמה

השוו מחירים אחרי שתכולת הקבלה, ההרצה והעבודות באתר הושוותה בין ההצעות. פירוט רכיבי ההקמה והחרגות בהצעה

בריף לפרויקט קירור כחלק מקו הייצור

גללו לצדדים לצפייה בכל הטבלה ↔

1. מוצרים ותהליך: חומרי גלם, תוצרי ביניים ומוגמרים, מצב בכניסה ודרישות מאושרות לכל שלב.
2. אצוות: כמויות, מסה, אריזה, שעות כניסה ויציאה, חפיפות ועיכובים צפויים.
3. משימה: החזקה או תהליך קירור, תוצאה נדרשת, מועד השלמה ומי מאשר אותה.
4. תנועה: עגלות או משטחים טעונים, דלתות, מעברים, ניקוי והפרדות שנקבעו.
5. אתר: תשתיות, ממשקי קבלנים, חלונות התקנה והמשכיות הפעילות.
6. הפעלה: ניטור, התרעות, תרחישי כשל, אחריות למוצר וגורמי תגובה.
7. קבלה: בדיקות ותנאים, תיק מסירה, חריגים פתוחים, הדרכה ושירות.

הבריף צריך לאפשר למתכנן להבין את עבודת החדר בתוך המפעל ולגורמי הייצור והמוצר לבדוק אותה. התחילו מהזרימה ומהאצוות, ורק אחר כך השוו פתרונות פיזיים. כך הצעת המחיר מתייחסת למשימה שהמפעל באמת צריך לבצע.